גוויטינג נ' חסון גשר כח אדם בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה למחיקת תביעה על הסף שהגישה המבקשת באמצעות בא כוחה בשל אי עמידת המשיב בקנה אחד עם הוראות תקנות סדר הדין האזרחי לעניין הגשת תביעה.

עובדות

ביום 03.06.13 הוגש כתב תביעה בסדר דין רגיל על ידי המשיב בגין נזקי גוף שנגרמו לו.

המבקשת טוענת בבקשה כי המשיב לא עמד בקנה אחד עם תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") ואי קיום תקנות אלו מצדיק מחיקת התביעה על הסף.

לטענת המבקשת, המשיב הועסק אצלה.

המבקשת מבוטחת בחברת איילון ולא בחברת מנורה כפי שנכתב בכתב התביעה.

המבקשת מציינת כי שילמה למשיב דמי ביטוח ודמי פגיעה ולפיכך יש למחוק את התביעה כנגדה.

בתגובת המשיב לבקשה נטען כי המבקשת הייתה המעבידה של המשיב במועד הרלוונטי לתאונה.

המבקשת היא זו שהטעתה את המשיב בהודעתה כי חברת מנורה היא שמבטחת אותה כאמור בביטוח המתאים בזמן התאונה.

עוד מעיר ב"כ המשיב כי תוגש בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה כאמור.

המסגרת הנורמטיבית

סמכות בית המשפט למחוק עילות מעוגנת בתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, שזו לשונה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

אין הכתב מראה עילת תביעה.

כבוד השופטת (בדימוס) איילה פרוקצ'יה פסקה בע"א 7547/99 מכבי שירותי בריאות נ' דובק בע"מ (נבו, 13/07/11) לעניין מחיקת הליך על הסף:

"המסגרת הדיונית להליך שבפנינו הינה תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה רשאי בית המשפט לצוות על מחיקת כתב תביעה אם אין הכתב מראה עילת תביעה. המבחן לקיומה של עילת תביעה לענין זה הוא האם "התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על-ידו" (ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח, פ"ד ה 1585, 1591 (1951)). יש למחוק כתב תביעה על הסף בשל העדר עילה מקום ש"אפילו יוכיח התובע את כל 'העובדות המהותיות' אשר פירש בו, לא יזכה בפסק דין, משום שאין לצדו חוק המטיל על הנתבע את החובה, עקב העובדות המפורשות בכתב התביעה, להיענות לתובע" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 384385 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)).

תכליתה של הוראה זו למנוע דיוני סרק והוצאת משאבי ציבור לשווא בניהול תביעות שאין להן תכלית. יחד עם זאת, הכרעה בגורל התביעה בטרם נשמעו ראיות וטיעונים לגופן של עילות התביעה מהווה אמצעי קיצוני, שיש בו כדי להגביל את נגישותם של תובעים לערכאות. לכן, יש לנקוט בו בזהירות המתחייבת, ולהפעילו רק מקום שנעלה מספק שאין סיכוי, ולו קלוש ביותר, לקבלת התביעה, אם תישמע לגופה. יתר על כן, במסגרת חובת המידתיות הדיונית, ומשיקולי יעילות, מקום שבו ניתן לתקן את כתב התביעה כך שיגלה עילת תביעה, יש להעדיף פתרון זה על פני מחיקת כתב התביעה (ע"א 1/62 כרמי נ' שעשוע, פ"ד טז 1190, 1199 (1962); ע"א 3755/03 בן חמו נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ ([פורסם בנבו], 12.9.2004); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 166 (מהדורה תשיעית, 2007)). מחיקת התביעה בשל העדר עילת תביעה אינה מחסום בפני הגשת תביעה חדשה שתתבסס על עילה מוכרת על פי הדין".

כבוד השופט אליקים רובינשטיין, בע"א 3755/03 שמעון בן חמו נ' טנא נוגה בע"מ ואח', [פורסם בנבו] קבע כך: